אתה תשב בכסא שלך, תכתוב את מה שאתה כותב, ואז יפתחו שערי שמיים וישמע קול גדול ועצום שירעיד את הארץ. האקלים יתהפך ברגע, הצבעים לא יהיו כשהיו עוד. “שמע ישראל!” יכריז הקול, “ה’ אלוהינו ה’ אחד.” ואז דממה.
שום דבר לא ישוב עוד למקומו. השמיים יוותרו פעורים והאדמה תרעד. איש לא יידע האם מדובר באירוע אמת או בזיוף גדול. לא יהיו אמצעי תקשורת כך שלא נוכל לבלבל איש לרעהו את השכל. נשב בביתנו עם היקרים לנו מכל ונמתין לקול.
בינתיים, אין הולך ואין בא. איש לא נולד ואיש לא מת. הריונות נמשכים ועוברים לא גדלים, וגופה של האישה ממאן ללדת. אין סיבוכים ואין התרות. הכל על מקומו עומד ודבר לא נע ולא נד עוד.
הכדור יפסיק את סיבובו והיקום כולו יעצור מלכת.
כן, אדוני האלוהים, אני כאן. מה רצית?